יוצאים לרילוקיישן בגרמניה

בעשורים האחרונים, הפכה גרמניה ליעד מועדף לרילוקיישן בקרב ישראלים, סיבות לכך יש בשפע ולמרות שקשה לשים את האצבע על סיבה אחת ויחידה, המשותף לרובן היא ההזדמנות להתפתח ולהנות מאיכות חיים גבוהה, במדינה סוציאלית ששמה את הפרט במרכז, מאפשרויות התעסוקה הרבות בכלכלה החזקה בגוש האירו, וכמובן מבירה מעולה ונקניקיות עסיסיות.

קצת על גרמניה...

גרמניה היא אחת מהכלכלות החזקות בעולם וממייסדות האיחוד האירופי. היא מורכבת משש עשרה מדינות פדרליות (Bundesländer) וחיים בה למעלה מ- 80 מיליון תושבים מתוכם כ- 11% זרים, בהם גם ישראלים רבים, שמתגוררים בעיקר בברלין, פרנקפורט ודיסלדורף. יש פתיחות גבוהה מצד השלטונות במדינה, למהגרים וצעירים בפרט, בין השאר כתוצאה מהילודה השלילית בגרמניה (גירעון שנתי של כ- 150 אלף לשנה): בגרמניה ילדים הם שמחה אבל רצוי במספרים נמוכים יותר ממה שאנחנו מכירים בארץ, כ- 1.38 ילדים בממוצע למשפחה, לעומת 3.4 ילדים בישראל (נכון ל- 2018). מבחינתכם כמהגרים למדינה אלו ללא ספק חדשות טובות!

אז בואו נצא לדרך, בין אם אתם מעוניינים לעבור לברלין או לכל יעד אחר במדינה, ריכזנו עבורכם מידע שימושי שיעזור לכם לצאת לדרך החדשה.

הידעת?

הרופא שלי בן 80

אל תופתעו אם הרופא שלכם נושק לגיל 70 או אפילו 80. ה- Rentenalter גיל הפרישה, בוטל עבור רופאים בגרמניה בשנת 2009, כדי לענות על מחסור ברופאים בעיקר באיזורים כפריים, וגיל הרופאים במערכת עלה בהתאם.

טעות אומנותית (KUNSTFEHLER)

אם אתרע מזלכם, ונאלצתם לתבוע את הרופא שלכם על רשלנות רפואית, המונח המקובל בגרמניה הוא Kunstfehler שהתרגום המילולי שלו הוא טעות אומנותית. למרות משחק המילים המשעשע, קרוב לוודאי שרובנו נעדיף רופאים פחות אומנותיים.

קאריוורסט (CURRYWURST)

נקניקיית הקארי מככבת מזה שנים רבות, כמאכל הרחוב הפופולרי ביותר בברלין. בכל שנה צורכים בכל רחבי גרמניה, כ- 800 מיליון נקניקיות קארי, מתוכן כ- 70 מיליון בברלין לבדה, בה אף הוקם מוזיאון לכבוד הנקניקיה החביבה!

מערכת הבריאות בגרמניה

מערכת הבריאות בגרמניה היא מהטובות והותיקות בעולם, היא מורכבת משילוב של ביטוח ציבורי ופרטי, שפועלים יחד בצורה שונה מאוד מבישראל: רוב אוכלוסיית גרמניה (כ90%) מבוטחת בביטוח הציבורי וישנה אפשרות (בתנאים מסוימים) לפנות כחלופה לביטוחים פרטיים.

ביטוח רפואי לרילוקיישן:

אם אתם שוקלים רילוקיישן לגרמניה, חשוב שתדעו שבגרמניה חלה חובה חוקית להחזיק בביטוח רפואי (פרטי או ציבורי) שעונה על דרישות החוק הגרמני מבחינת הכיסויים שהוא מעניק. כאן ישנו מלכוד מסויים, כדי שתוכלו להגיש בקשה לויזה, ידרשו מכם להוכיח שאתם מבוטחים בביטוח רפואי תקף, וכדי להצטרף לביטוח הרפואי הציבורי בגרמניה, אתם חייבים שתהיה לכם ויזה בתוקף (מורכב כבר אמרנו?) לכן, בתור מהגרים עומדים לרשותכם ביטוחים פרטיים מיוחדים לזרים בגרמניה, שמטרתם לתת מענה לתקופת הביניים (ואף בהמשך השהייה אם תהיו מעוניינים בכך).

לאחר שתהיה ברשותכם ויזת עבודה, תוכלו לבצע את המעבר לביטוח הציבורי.

אבל בשביל לעשות קצת סדר, חשוב שנבין מהם ההבדלים העיקריים בין ביטוח בריאות פרטי לציבורי:

1. הביטוח הציבורי (GKV):

כל תושבי גרמניה מחוייבים להצטרף לתוכנית הביטוח הציבורי ורק באחד מהמקרים הבאים ניתן להחליף את הביטוח הציבורי בפרטי:

1. זרים ללא דרכון גרמני השוהים זמנית בגרמניה: עובדים ברילוקיישן, סטודנטים וכו' (כפי שמפורט למעלה).

2. שכירים שמרוויחים למעלה מ 59400€ לשנה (נכון ל- 2018).

3. עצמאיים (לא שכירים).

4. עובדי המגזר הציבורי הגרמני.

5. עובדים במשרה חלקית המרוויחים פחות מ 450€ לחודש.

הביטוח הציבורי - כיסויים ופרמיה

ביטוח זה מכסה ביקורים אצל רופאים, עלויות ניתוחים ואישפוזים, תרופות, וטיפולי שיניים בסיסיים. על חלק מהשירותים תשלמו השתתפות עצמית סמלית, והפרמיה החודשית תקוזז מתלוש השכר שלכם: כ- 14% מהשכר ( כ-7% מהעובד וכ-7% מהמעסיק) עד תקרה חודשית של 700€ (נכון ל- 2018).

הביטוח הציבורי - קופות חולים

יש מעל למאה קופות חולים גרמניות (Krankenkasse) שלוקחות חלק בביטוח הציבורי, אך קופות החולים האלו שונות באופן משמעותי ממה שאנחנו מכירים בארץ – אין להן מרכזים רפואיים והן דומות יותר לחברות ביטוח: כמבוטחים בקופות תוכלו לקבל שירותים באמצעות הכרטיס המגנטי שלכם, אצל כל רופא פרטי, בית חולים או ספק שירות רפואי, שהוא בהסדר עם קופות החולים. מומלץ לקבל כמה הצעות ולבדוק איזו קופה הכי משתלמת עבורכם, מבחינת המחיר והכיסוי. קופות שונות עשויות להציע: בדיקות מסוימות ללא תוספת תשלום, ביטול השתתפות עצמית לטיפולים, הנחות על ביטוחי נסיעות ועוד. בנוסף חשוב לבדוק האם ישנה אפשרות לתקשר עם הקופה והרופאים באנגלית.

הביטוח הציבורי - יתרונות וחסרונות

יתרון משמעותי של הביטוח הציבורי: בני משפחה שאינם עובדים מכוסים ע״י הביטוח הציבורי ללא תוספת תשלום, ולכן אם יש לכם ילדים ובן/ בת הזוג שלכם, לא יעבדו במהלך הרילוקיישן מדובר בהטבה משמעותית. חיסרון של הביטוח הציבורי: מגוון רופאים מצומצם בהשוואה לביטוחים הפרטיים, ותורים ארוכים שנובעים מכך שרופאים בד"כ נותנים עדיפות למבוטחים פרטיים, עליהם הם יכולים לגבות תעריפים גבוהים יותר.

2. הביטוח הפרטי (PKV):

במידה ואתם עומדים בתנאי הזכאות לביטוח פרטי (שמפורטים למעלה), תוכלו להרשם לאחד מהביטוחים הפרטיים:

יתרונות:

א. כיסוי זהה או טוב יותר מהביטוח הציבורי, ולעיתים אף זול יותר.

ב. זמינות גבוהה יותר של רופאים וספקי שירות רפואי.

ג. כיסוי ביטוחי רחב יותר בתחומים כגון: טיפולים אלטרנטיביים, בתי חולים פרטיים, רפואת שיניים ועוד.

חסרונות:

א. מעבר בחזרה מביטוח פרטי לציבורי הוא קשה עד בלתי אפשרי לאזרחים גרמנים למעט כמה מקרים יוצאי דופן שכן מאפשרים את המעבר (אל דאגה, אם אתם מבוטחים בביטוח פרטי עקב רילוקיישן, תוכלו לעבור בקלות לביטוח הציבורי).

ב. גובה הפרמיה - הפרמיה תעלה במשך השנים ככל שגילכם יעלה, ולא מחושבת כאחוז מהשכר.

ג. תשלום נוסף עבור כל בן משפחה, בניגוד לביטוח הציבורי, שמכסה את כל בני המשפחה תחת הפוליסה של המפרנס העיקרי.

ויזות

במידה ואתם זכאים לויזת עבודה/ שהייה ע"פ החוק בגרמניה, התחנה הראשונה שלכם בדרך לרילוקיישן הוא משרד הזרים (רשות ההגירה בגרמניה). מכיוון שישראל מוגדרת כמדינה מועדפת בגרמניה, תוכלו להגיע לגרמניה כתיירים (עד 90 יום ללא צורך בויזה) ולקבוע תור במחלקה הרלוונטית במשרד הזרים, לפי סוג הויזה שברצונכם להוציא. מכיוון שזמן ההמתנה לתור ארוך יחסית, מומלץ לקבוע את התור עוד לפני ההגעה לגרמניה. תוכלו למצוא מידע מלא על סוגי ויזות בקישור הבא:

https://tel-aviv.diplo.de/il-he/service/05-VisaEinreise

לנוחותכם אלו הויזות הנפוצות ביותר למהגרים לגרמניה:

1. ויזת חיפוש עבודה לאנשי מקצוע:

בגרמניה, יש אופציה לקבל ויזה ל- 6 חודשים כדי לאפשר לכם לחפש עבודה בתחום שלכם. הכוכבית היחידה כאן, היא שתהיו זכאים לויזה הזו, אך ורק אם אתם עוסקים במקצוע שנמצא ברשימת התפקידים הנדרשים בגרמניה.

2. ויזת עבודה כשכיר:

אם אתם עוסקים בתחומים בהם יש מחסור באנשי מקצוע גרמניים, וקיבלתם הצעת עבודה ממעסיק בגרמניה, תהיו זכאים לויזה מסוג זה. תוקף הויזה הוא עד 3 שנים, היא כרוכה באישור משרד העבודה ותקפה רק לעבודה אצל המעסיק עבורו קיבלתם את האישור.

3. ויזת סטודנט:

במידה והתקבלתם ללימודים גבוהים באוניברסיטה בגרמניה, עליכם להגיש בקשה לויזה בעיר בה נמצא מוסד הלימוד. תוקף הויזה נע בין שנה ל- 3 שנים והיא תאפשר לכם לעבוד בתקופת הלימודים בהיקף של שליש משרה.

4. ויזת חופשת עבודה לישראלים:

אם אתם בני 18-30, בזכות הסכם מיוחד שנחתם עם גרמניה, תוכלו לעבוד בגרמניה באופן זמני במהלך החופשה שלכם, על מנת להשלים הכנסות למימון החופשה. הויזה מאפשרת לעבוד עד 12 חודשים בגרמניה, אך מחייבת להחליף את המעסיק כל 3 חודשים לכל המאוחר - חשוב שהמטרה העיקרית לשהות תהיה חופשה ולא מציאת מקום עבודה.

*המאמר נכתב על ידי עבור חברת דיוידשילד. זכויות היוצרים על המאמר שייכות לחברת דיוידשילד. המאמר פורסם בבלוג של אתר דיוידשילד