יוצאים לרילוקיישן בבריטניה

בריטניה היא יעד פופולרי לרילוקיישן עבור ישראלים, היא קרובה יחסית לישראל מה שמקל מאוד על הגעגועים, היא דוברת אנגלית ולכן מחסום השפה כמעט ולא קיים, ובכלל מבחר האפשרויות וההזדמנויות החברתיות והעסקיות, גדול ומגוון. אז בואו ניכנס לאווירה חורפית וגשומה (לפחות בחלק מהשנה) ונלגום ביחד כוס תה חם ומהביל.

קצת על בריטניה...

הממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד (United Kingdom) מורכבת מארבע אומות: אנגליה, סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד, כאשר אנגליה היא הגדולה מביניהן עם למעלה מ-50 מיליון תושבים (וסה"כ כ- 65 מיליון תושבים בבריטניה כולה). כ12% מאוכלוסיית בריטניה מתגוררת בלונדון, עם מגוון עצום של אנשים ממוצא אתני ותרבויות שונות. מלבד היותה מרכז תרבותי וכלכלי באירופה ובעולם כולו, מרוכזת כיום בלונדון פעילות רבה בתחומי האינטרנט והמובייל, הפיננסים והנדסת התוכנה, ולכן היא יעד פופולרי לרילוקיישן.

אך בריטניה היא כמובן הרבה יותר מלונדון, אז בין אם אתם שוקלים רילוקיישן ללונדון או לכל יעד אחרי ברחבי הממלכה, ריכזנו עבורכם מידע שימושי שיעזור לכם לצאת לדרך החדשה.

הידעת?

הרכבת התחתית הראשונה בעולם

מערכת הרכבות התחתיות הראשונה בעולם נבנתה בלונדון בשנת 1863, היא אחת הטובות בעולם ומסיעה מעל למיליארד נוסעים בשנה! ניתן להגיע איתה כמעט לכל מקום בלונדון, וחלק מהקווים פועלים גם בלילה ובמהלך סופי השבוע.

ההפריה החוץ-גופית הראשונה בעולם

טכניקת ההפריה החוץ-גופית פותחה בבריטניה על ידי ד"ר פטריק סטפטו וד"ר רוברט אדוארדס, וב-25 ביולי 1978 נולדה לואיז בראון "תינוקת המבחנה" הראשונה בעולם, בעיירה רויטון הסמוכה למנצ'סטר.

ברקזיט (Britain Exit)

פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי לאחר 44 שנות חברות באיחוד, תיכנס לתוקף החל מ- 23.3.19, עם זאת אם אתם בעלי אזרחות אירופית שחיים בבריטניה עד תאריך זה, בזמן כולל שהוא קצר מ-5 שנים, תוכלו להגיש בקשה להישאר עד שתצברו 5 שנים, שבסיומם תוכלו להגיש בקשה לתושבות קבע.

מערכת הבריאות בבריטניה

מערכת הבריאות האנגלית בדומה לזו שיש לנו בישראל, פועלת בשני מישורים: מערכת הבריאות הציבורית הידועה גם כשירות הבריאות הלאומי (NHS) ומערכת הבריאות הפרטית. ה- NHS נוסד בבריטניה על ידי מפלגת הלייבור ב- 1948 והנגיש למיליוני בריטים עניים שירותי בריאות שהיו נחלת המעמדות המבוססים עד אז. כיום תושבי אנגליה, וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד, נהנים מגישה חופשית ל-NHS: כל אזרח בריטי מפריש אחוז מהכנסתו למימון הביטוח וזכאי לטיפול בריאות חינמי כשיזדקק. קחו בחשבון שהמבוטחים נדרשים לשאת בחלק מן העלויות לגבי שירותים מסויימים, כגון השתתפות בעלויות של טיפולי שיניים, וכן תשלום חלקי בעד תרופות (מזכיר את הנהוג בקופות החולים בארץ, כבר אמרנו?).

מערכת הבריאות בעד ונגד

בסה"כ מערכת הבריאות בבריטניה נחשבת לטובה ומספקת שירותי רפואה מקיפים, כולל רפואה מונעת, רופאי משפחה, רפואת שיניים ועיניים, וכן מפעילה בתי מרקחת ושירותי אמבולנסים. החסרונות המרכזיים שלה הם תורים ארוכים מאוד לטיפולים ולרופאים, שנובעים מכך שעל מנת להגיע לרופא מומחה תצטרכו לעבור קודם כל דרך רופא כללי המכונה גם GP. רופא זה מהווה מעין "שומר סף" אליו ניגשים עם כל סוגי הבעיות הרפואיות, ורק בעת הצורך הוא פותח את השער לשורה השנייה של מערכת הבריאות – מפנה לרופאים המומחים. לפיכך, מהגרים שעושים רילוקיישן לאנגליה, לעיתים מעדיפים להשתמש במערכת הבריאות הפרטית, ועושים ביטוח פרטי "משלים" המאפשר להם לקבל הטבות ושירותי רפואה בזמינות גבוהה יותר ומעבר לסל הניתן ע"י המדינה.

מי זכאי לקבל שירותים מה- NHS?

כישראלים שמגיעים לבריטניה במסגרת רילוקיישן, תהיו זכאים לקבל שירותי בריאות מה- NHS ללא תקופת המתנה, במידה ויש לכם אישור לעבוד בתחומי הממלכה המאוחדת.

ככלל, אלו הקריטריונים לזכאות לקבלת שירותים:

1. בעל ויזת עבודה.

2. בעל סטטוס תושב קבע.

3. סטודנט שנרשם לתוכנית לימודים / קורס של לפחות 6 חודשים.

במידה ואתם לא זכאים לשירותים שמציע שירות הבריאות הלאומי, מומלץ לרכוש ביטוח רפואי פרטי אשר יתאים לכם ולמטרת שהותכם בבריטניה.

ויזות

לא קל לקבל אישור שהייה קבוע בבריטניה והמדיניות הרשמית ביחס להגירה, מקנה עדיפות למי שכישוריו, השכלתו ותחום עיסוקו יכולים לתרום באופן משמעותי למשק הבריטי. לדוגמא: יזמים, משקיעים ומומחים בתחומם – משוייכים לדרגה הראשונה, מי שיש לו הצעת עבודה ספציפית בבריטניה – לדרגה השנייה, עובדים מקצועיים שיש בהם מחסור בבריטניה – לדרגה השלישית, וסטודנטים ועובדים זמניים – לדרגה הרביעית בחשיבותה. תוכלו למצוא מידע מלא על סוגי ויזות בקישור הבא, לאחר מילוי שאלון קצר: https://www.gov.uk/check-uk-visa/y/israel

לנוחותכם אלו הויזות הנפוצות ביותר למהגרים לבריטניה:

1. ויזת עבודה - Tier 2 General:

ויזה זו תאפשר לכם לעבוד בבריטניה אצל מעסיק ספציפי, שביקש את הויזה עבורכם. כלומר קודם כל עליכם למצוא מעסיק באנגליה, ולקבל הצעת עבודה לתפקיד שנמצא ברשימת התפקידים הנדרשים באנגליה. הצעת העבודה חייבת להגיע מספונסר – חברה שיש לה רישיון להיות ספונסר, ואותו ספונסר חייב להוכיח שהוא לא מצא מועמד בריטי, אירופי או בעל תושבות קבע, ראוי במשך 28 ימים לפחות. עם זאת, קחו בחשבון שרוב המעסיקים לא יציעו לכם עבודה ללא אישור עבודה פורמלי בבריטניה. רשויות ההגירה באנגליה מאוד מקפידות בנושא זה.

אם אין בידיכם הצעה לרילוקיישן לאנגליה ממעסיק בארץ או בחו"ל, קיימת האופציה להצטייד בדרכון של האיחוד האירופי לפני המעבר במידה ואפשרית עבורכם (ישראלים רבים אוחזים בדרכון כזה, בזכות שורשים במדינות אירופאיות שהצטרפו לאיחוד האירופי EU, וכבעלי דרכון מאחת ממדינות אלו, הם רשאים לעבוד וללמוד בבריטניה, ובהמשך ישנה אפשרות לקבל מעמד של תושב קבע בריטי ואזרחות).

2. ויזת עבודה - Tier 2 Intra Company Transfer Visa:

ויזה זו מיועדת לחברות בינלאומיות שיש להן שלוחה בבריטניה, ומעוניינות לנייד עובדים שלהן ממדינות אחרות (במקרה שלנו ישראל) לבריטניה. התנאים שצויינו עבור Tier 2 General תקפים גם כאן, למעט הדרישה מהמעסיק שלכם, להוכיח שהוא לא מצא מועמד בריטי או אירופי לתפקיד. חשוב לציין שהחסרון של ויזה מסוג זה, הוא שלא תוכלו להגיש בקשה למעמד של תושב קבע בסיומה. עם זאת, לאחר שתשהו 12 חודשים בבריטניה, תוכלו "לשדרג" לויזה מסוג Tier 2 General.

3. ויזת סטודנט - Tier 4 General:

כל מי שמעוניין לטעום מהתרבות הסטודנטיאלית המפותחת שמציעה בריטניה, ושואף ללמוד באוניברסיטאות דוגמת אוקספורד או קיימברידג', יזדקק לויזת סטודנט. התחנה הראשונה שלכם בדרך לויזה היא אישור קבלה לקורס או לתואר מאוניברסיטה מוכרת באנגליה. כמו כן עליכם להוכיח כי יש לכם מספיק כסף כדי לשלם את שכר הלימוד, מגורים ושאר הוצאות המחייה עבור שנת הלימודים הראשונה, ובנוסף תצטרכו גם לעבור מבחן באנגלית ברמה אקדמית. תוקף הויזה הוא למשך הלימודים, ובמידה והלימודים הם לתואר שני ומעלה, ניתן לעבוד במשרה חלקית של עד 20 שעות בשבוע, במהלך הלימודים.

**המאמר נכתב על ידי עבור חברת דיוידשילד. זכויות היוצרים על המאמר שייכות לחברת דיוידשילד. המאמר פורסם בבלוג של אתר דיוידשילד